המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

החלטה בעניין סדר הבאת הראיות

המבקש, שהוא התובע בתיק זה, (להלן: "המוסד" או "התובע") מבקש כי בית המשפט יורה על "היפוך סדר הבאת הראיות", כך שהנתבעת היא שתחל בהבאת הראיות.

תביעה זו היא תביעת שיבוב של התובע כלפי הנתבעת (להלן: "חברת הביטוח") על סך של 46,923 ₪, מכוח ההסכם מיום 17.1.1979 וההבהרות לו (ראו נספח א' לכתב התביעה) (להלן: "ההסכם") לפצות את התובע בעקבות תשלום ששילם למר מושקוביץ רונן (להלן: "הנפגע") עקב פגיעתו בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"), שהיא גם תאונת עבודה. הנפגע נהג ברכב המבוטח אצל הנתבעת. חברת הביטוח טענה כנגד התביעה כי במקרה זה הרכב הוא "רכב המעביד", ולכן על פי הוראות ההסכם אין לתובע זכות שיבוב כלפיה.

ההסכם הוא הסכם רב שנים וארוך טווח המסדיר את יחסי השיבוב בין הצדדים, כאשר מטרתו, כפי שנקבע בו: "לחסוך את ההתדיינות בכל תביעה בנפרד, ולהימנע מניהול הליכים משפטיים ממושכים ויקרים, ולהסדיר מראש את זכות התביעה של המוסד כלפי חברת הביטוח לפי סעיף 150 לחוק." סעיף 3 להסכם קובע:

"שילם או משלם המוסד על פי הוראות החוק- גימלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן: "התביעה") והחברה אחראית – על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח- לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השימוש בכל הרכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, בפוליסה שהייתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן:

(1) כאשר הנפגע הוא הנוהג בכלי הרכב – 62.5% מסכום התביעה.

(2) כאשר הנפגע אינו הנוהג בכלי הרכב – 80% מסכום התביעה".

בסעיף 4 (א) להסכם נקבע כך:

"מוסכם בין הצדדים כי כאשר הנפגע, נפגע בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק והוא זכאי לגמלאות לפי פרק ג' לחוק, והחברה היא המבטחת של מעבידו – לא תהא החברה חייבת לפצות את המוסד."

לעניין פרשנות הביטוי "רכב המעביד" נכתב, בין היתר, מסמך מיום 12.11.90 על ידי עו"ד נוביק ז"ל (מסמך המכונה בפסיקה "מסמך ההבנות") והצדדים דנו בפרשנות הביטוי "רכב מעביד" בערכאות שונות במשך השנים. ראו למשל רע"א 7161/08 המל"ל נ' הראל חברה לביטוח (2.6.11).

לטענת התובע, בתיק זה יש מקום לבצע היפוך בסדר הבאת הראיות, משום שחברת הביטוח לא חולקת על פרטי התביעה שהם: אירוע התאונה, קיומו של ההסכם, העובדה שהתובע שילם גמלאות לנפגע, ושחברת הביטוח חבה בפיצויי הנפגע. טענת התובע, טענת ההגנה היחידה של חברת הביטוח, מבוססת על עובדה, שאותה צריכה הנתבעת להוכיח, שהרכב נשוא התביעה הוא רכב בבעלות המעביד.

חברת הביטוח טענה מנגד, כי אין מקום להיפוך בסדר הבאת הראיות, הן משום שלא הוגש כתב תשובה והן משום שמוטל על התובע הנטל להוכיח את תביעתו כולה, לרבות היות הרכב רכב "שאינו רכב מעביד", ולכן עליו להתחיל בהבאת הראיות.

דיון והכרעה

שאלה זו של נטל הבאת הראיות בתביעות שיבוב של המוסד כנגד תביעות ביטוח על פי ההסכם נדונו בפסיקה בסוגיות אחרות. למשל, בר"ע (י-ם) 3167/07 שמג"ד חברה לניהול תביעות נ' המוסד לביטוח לאומי (מפי כב' השופטת יהודית צור – 11.6.07) נדונה השאלה האם ביחסים בין הצדדים קיימת תקרת שיפוי בגובה של שילוש השכר הממוצע במשק. גם באותו מקרה טען המוסד כי מדובר בטענה שהיא בבחינת טענת "הודאה והדחה". בית המשפט הסכים שם עם המוסד וכך הוא נימק:

"טענת המבקשים (חברת הביטוח- ע.ר.) בנוגע לתקרת השילוש של השכר הממוצע במשק היא טענה הנוגעת להיקף השיפוי ולא לעצם החבות...הואיל וטענה זו אינה מעוגנת בנוסח ההסכם שמכוחו הוגשה התביעה, הרי שעל המבקשים מוטל הנטל להוכיח את קיומו של הנוהג ואת קיומה של הגבלת סכום השיפוי לתקרה של שילוש השכר הממוצע במשק." (סעיף 4 להחלטה).

ובהמשך:

"התעוררה טענה שהועלתה על ידי המבקשים לעניין הגבלת תקרת השיפוי מכח נוהג. טענה זו אינה פועל יוצא מן ההסכם שמכוחו הוגשה התביעה אלא מקור משפטי חיצוני (טענת הנוהג). בנסיבות אלה קיימת הצדקה לראות את המשיב כמי שטוען טענה שכנגד שהיא מעבר למסגרת שנקבעה בכתב התביעה ולכן עליו העול להוכיח טענה זו ובמקרה שכזה יש הצדקה להורות לו לעשות כן תוך היפוך סדר ההוכחה. " (סעיף 6 להחלטה).

מן האמור בהחלטה זו ניתן ללמוד כי בכל הנוגע לתיק שבפני, הרי שהטענה לעניין היות הרכב "רכב מעביד" אם לאו, היא טענה הנוגעת "לעצם החבות", כדברי בית המשפט המחוזי שם. הקביעה כי מדובר ברכב מעביד או לא היא תנאי מתנאי ההסכם שבין הצדדים וההנחיות שפרשו אותו, ולכן היא חלק מכתב התביעה ולא טענה חיצונית לכתב התביעה או להסכם. כחלק מהתביעה וכמי "שמוציא מחברו" צריך המוסד להוכיח את תנאי ההסכם שמכוחו הוא תובע וחלק מתנאי ההסכם הוא התנאי, שהרכב אינו "רכב מעביד" ורק אז יהיה המוסד זכאי לשיפוי הנתבע על ידו. לפיכך סדר הבאת הראיות אינו צריך להשתנות במקרה שכזה ואני דוחה את בקשת התובע.

סוף דבר

הבקשה נדחית וסדר הבאת הראיות נותר הסדר הרגיל.